Artist Statment | new-site

הצהרת אמן

הסדרה האחרונה עליה אני עובדת (2019) היא סידרה של צילומים עם קולאז' מצויר המנסה לבצע מניפולציות בצורה ובחלל. אני יוצרת חללים בצילום ושוברת את המוסכמות על ידי תוספת דימויים היוצרים מצב אחר.סוג עבודה זה מזוהה עם הגותו של הפילוסוף הצרפתי זק דרידה שדבר על המונח דקונסטרוקציה.דה קונסטרוקציה מבליטה את חוסר השלמות. היא אינה שם נרדף להרס אלא קרובה יותר לפרוק. חסידי הדה קונסטרוקציה יראו בעצם קיומה של התופעה הוכחה לאי יציבותם של מושגינו ולחוסר האונים שלנו לשרטט תמונה קבועה של העולם.

הסדרה "החצר האחורית" (2015-2014-), עליה אני עובדת בשנה האחרונה ,מבוססת על צילומים שאני מצלמת ומעבדת במחשב, הם משמשים כטריגר לעבודה כולה. הנוף המקיף את סביבת היום יום שלי מורכב מבניינים הרוסים, ערמות זבל, סירה שננטשה באמצע שיפוץ ,חלקי מכוניות מפורקות, ועוד. אלה הם הדימויים הראשוניים שמהם אני יוצאת לעבודותיי. כל צילום אני מדפיסה בשחור לבן דהוי ומתחילה לבנות על גביו עולם המשבש לגמרי את הצילום המקורי כך שבסוף העבודה אי אפשר לזהות את המקום המקורי.

היצירה שלי סיפורית (נרטיבית) אך הצד האסטטי והציורי חשוב לא פחות עבורי. עודף הפרגמנטים בכל עבודה מאיים על היציבות אך בסוף כל יצירה אני מגיעה לאיזון ולנקודה שבה העבודה איננה ניתנת יותר לשינוי.

סידרה נוספת היא "חדרים" (2013), אלה עבודות שנעשו על נייר שנלקח מבית דפוס –נייר ממוחזר. אני עוברת על הדף עם טרפנטין והדיו הטרי נמחק. באיטיות,מתוך המחיקה צצים יצורים דמיוניים, חיות היברידיות וחפצים. את כולם אני מכניסה לחדרים עזובים-ריקים באמצעות עיבוד של צבע וקולאז'. עבורי סידרה זו מתכתבת עם המלנכוליה והמסתורין של ג'ורג'יו דה קיקריקו. הרחובות שלו כמו החדרים בציורי יוצרים תחושה של אי נוחות וזרות הנוצרת מחוסר היגיון מעורב בסיטואציות מוכרות. הזרות נוצרת גם מעיוותים בפרספקטיבה. בתוך החלל המסתורי ישנה תחושה כי משהו עומד להתרחש. הדימויים שלי אשר נובעים מהלא מודע יוצרים עולם דמיוני המציג מפגשים מוזרים בין אובייקטים יומיומיים במטרה לעורר אסוציאציות חדשות אצל הצופה.

סידרה נוספת, "תעלומות הלילה" (2011-2012), נעשתה על גבי דפי קטלוג אופנה (רדי מייד). בסדרה זו טשטשתי את הצילום באמצעות צבעי ספרי וכך התחלתי לברוא עולם שלא קשור לדבר שהיה מודפס על הדף. הדימויים שעולים בסדרה זו קשורים לדמות אישה-ילדה המופיע בקטלוגים אולם אני הופכת אותה לדמות שונה אשר מתנהלת לאור זרקורים על סירות עם גלגלים או עם גלגלים המחוברים לרגלי האישה. אהילים גדולים זורקים אור, ברכיים מוציאות תאורה והכול ביחד חובר לעולם אפל חשוך ומאיים.

סידרה נוספת נקראת "שחור לבן ומה שביניהם" (2010-2015) והיא מצוירת על נייר דופלקס בגדלים שונים ומשטחי פורמייקה. סידרה זו נעשתה בצבעים תעשייתיים בעיקר מונוכרומטיים. אני חוקרת את האפור מגיעה לגווניי ביניים רבים ומוצאת בהם עולם ומלואו. הדימויים נולדים מעצמם מתוך הכתם ועוסקים בדמויות היברידיות, מבנים שנראים כגורדי שחקים המטים ליפול, שיבושי גודל, חבלים המחזיקים לוחות בטון וחיות. סידרה זו מתכתבת עם זרם הסוריאליזם ועם האמן הרונימוס בוש שעיצב יצורים חדשים ומוזרים להבלטת נושאיו.

בסטודיו נבראים יצורים וצורות שלא קיימים במציאות. חיבורים לא הגיוניים. אני מכניסה תאורה, חיות, בובות ,מבנים, עציצים, מאווררים ,גדרות עצים וכו'. הכול חשוב ולשום אובייקט אין חשיבות בפני עצמו- הם משתלבים למארג אחד. דמות נסיכה המציצה מכל עבר לובשת שמלות מהודרות פעם היא עם ראש ארנב ופעם עם צמה וכתר. נוצרת פנטזיה אחת.

לסיכום ברוב עבודותיי יש הריסה ובניה מחדש לקיחת דימויים באופן מודע ולא מודע והרכבת מבנה חדש לאחר פירוק הישן .לרוב הדימויים היברידיים תלושים מהמציאות תלויים על בלימה והילדה המהודרת מתגלה כמעט בכולם.